מבוא
שגיאת תקן (SE) וסטיית תקן (SD) הן שתיהן מדדי פיזור, אך הן עונות על שאלות שונות מהותית. בלבול ביניהן הוא אחת הטעויות הנפוצות ביותר בסטטיסטיקה.
בלבול נפוץ
ההבדל המרכזי
סטיית תקן
שגיאת תקן
נוסחת שגיאת תקן
Standard Error of the Mean
כאשר s היא סטיית התקן של המדגם ו-n הוא גודל המדגם.
דוגמת חישוב
מתי להשתמש בכל אחת
- השתמשו בסטיית תקן כאשר:מתארים את השונות של תצפיות פרטניות, מאפיינים אוכלוסייה או מדגם, קובעים טווחים נורמליים (למשל, טווחי ייחוס קליניים), או בקרת איכות (שונות מקובלת בייצור)
- השתמשו בשגיאת תקן כאשר:מדווחים על דיוק של סטטיסטי מדגם, בונים רווחי סמך, משווים ממוצעים בין קבוצות, או מבצעים בדיקות השערות
השפעת גודל המדגם
הבדל מכריע: סט“ת נשארת בערך זהה עם הגדלת גודל המדגם, אבל SE יורדת עם מדגמים גדולים יותר.
| גודל מדגם (n) | סט“ת | SE = SD/√n |
|---|---|---|
| 25 | 10 | 2.00 |
| 100 | 10 | 1.00 |
| 400 | 10 | 0.50 |
| 10,000 | 10 | 0.10 |
תובנה מרכזית