שתי דרכים למדוד פיזור
הן טווח והן סטיית תקן מודדים כמה הנתונים מפוזרים, אך הם לוכדים היבטים שונים מהותית של הפיזור. הבנת מתי להשתמש בכל אחד חיונית לניתוח נתונים נכון.
הטווח מספר על הקצוות — כמה רחוקים הערך הגבוה ביותר והנמוך ביותר. סטיית תקן מספרת על הפיזור האופייני סביב הממוצע. שניהם שימושיים, אך למטרות שונות.
מדריך החלטה מהיר
הגדרות ונוסחאות
טווח
סטיית תקן
השוואה ישירה
יתרונות וחסרונות הטווח
יתרונות וחסרונות סט“ת
מתי להשתמש בכל אחד
השתמשו בטווח כאשר:
- דרוש אומדן גס ומהיר של פיזור
- ערכים קיצוניים הם מה שחשוב (למשל, טווח טמפרטורות לתכנון מיזוג אוויר)
- ידוע שהנתונים נקיים ללא חריגים
- מתקשרים עם קהל שאינו מכיר סטטיסטיקה
- גודל המדגם קטן וקבוע (אותו גודל לכל ההשוואות)
השתמשו בסטיית תקן כאשר:
- מבצעים ניתוח סטטיסטי או בדיקות השערות
- משווים שונות בין גדלי מדגם שונים
- מחשבים רווחי סמך או ערכי p
- מעריכים שתנות אופיינית ולא קצוות
- הנתונים עלולים להכיל חריגים שלא צריכים לשלוט במדד
דוגמאות מעשיות
דוגמה: טמפרטורות יומיות
דוגמה: ציוני מבחן עם חריג
שיקולים מתקדמים
הקשר בין טווח לסט“ת: לנתונים מתפלגים נורמלית, טווח ≈ 4-6 × סט“ת לגדלי מדגם אופייניים. זה מאפשר המרה גסה ביניהם.
טווח בין-רבעוני (IQR): פשרה המשתמשת ב-Q3 - Q1 במקום מקסימום - מינימום. חסין יותר מטווח ופשוט יותר מסט“ת.
שיטה מומלצת